"היום הכל נראה כמובן מאליו, באותם ימים
זה היה סוג של כישוף... הכאב נעלם ולא חזר עוד."
אני חבר של ירון מרגולין. אנחנו מכירים כבר הרבה שנים,
אבל בהתחלה, כשירון עמד בראש בית המחול שלו
ורקד מבקר עד ערב במסירות של חסיד הריקוד
הוא טיפל רק ואך ורק במקורבים. הגעתי עם חבר לדירתו בשכונת בקעה.
ירון טיפל בי בפעם הראשונה לאחר שכף ידי השמאלית כאבה כל כך
עד שלא יכולתי לבצע פעולות בסיסיות ובעיקר לנגן בגיטרה שכל כך אהבתי.
הגעתי לירון אחרי שהרפואה הקונבנציונאלית הזריקה לי, חישמלה אותי וכמעט ניתחה אותי.
לפני הניתוח עברתי שלשה טיפולים אצל ירון. הוא הביט בידי, לחץ על הכתף, על הצוואר.
ביקש שאפרוס את אצבעותיי כשהוא לוחץ באזור המרפק שאנשום ואנשוף.
היום הכול נראה כמובן מאליו, באותם ימים זה היה סוג של כישוף, מוזר ולא מובן.
אבל בשלוש פגישות היד השתחררה ושבה לנגן והכאב נעלם ולא חזר עוד.
בפעם השנייה היה זה כאב בברך לאחר פציעה ושוב לפני ניתוח. הכאב נעלם כליל לאחר ארבעה טיפולים.
כן, מאז אנחנו חברים.
רוני ירדן